קשיים בקבלת כספים מחברת הביטוח

עו"ד דוד מימון

חברת ביטוח aig החליטה להעפיל קשיים לא מידתיים ואפשריים במשך שנתיים וחצי. בדירת המבוטחת היה רטיבות עקב פיצוץ צינור מים שמבוטח בפוליסה. ראוי לציין שזה לא היה קורה אם היה לה סוכן ביטוח, גם במידה שחברת הביטוח מחליטה לא לשלם הסוכן שלנו מיד יפנה אותכם לעורך דין. העורך דין ישיג לכם את המגיע לכם בפרק זמן קצר יותר! לבסוף בהחלטת בית המשפט נקבע שחברת הביטוח תפצה אותה בגין הנזק, בגין עוגמת נפש והוצאות לעורך דין.

התנהלות חמורה ולא תקנית של חברת הביטוח AIG ישראל כלפי מבוטחים, הביאה את ביהמ"ש למתוח עליה ביקורת חריפה ביותר, ולחייבה בפיצוי של למעלה מ- 150 אלף שקל בגין נזקי רטיבות.

ביוני 2011 הודיעו בעלי דירה, המבוטחת בפוליסה של AIG ישראל, כי אירע פיצוץ בצנרת המים בדירתם. החברה שלחה את נציגי חברת "שחר" שמבצעת עבורה את עבודות האינסטלציה לבדוק את הנזקים, שהוערכו בבדיקה שמאית בשווי של כ- 70 אלף שקל.

AIG החליטה שנציגי החברה הם שיתקנו את הנזקים, אך בפועל לא תיקנה אותם כלל וזאת למרות העובדה שהמשפחה המבוטחת יצאה מן הדירה הפגומה למשך חודש ימים.

לאחר שלא הצליחו להגיע עם AIG לעמק השווה, הם תבעו אותה בבית משפט השלום בתל אביב לפיצוי על הנזקים ועגמת הנפש שנגרמו להם.

בתביעה, תיארה בעלת הדירה את הסבל של בני המשפחה, אשר גרים תחת צל הטחב והרטיבות ומנועים מלארח. בין היתר, סיפרה את הקושי בכך שמצב המטבח החלבי של המשפחה החרדית, אינו מאפשר שימוש בו.

AIG טענה מצידה, כי בהתאם לפוליסה היא רשאית להחליט אם לפצות על הנזקים או לתקן אותם בעצמה. לטענתה, התובעים לא אפשרו לאנשי "שחר" לתקן את הנזקים, בניגוד לתנאי הפוליסה ובחוסר תום לב.

בתשובה לטענה זו, השיבה בעלת הדירה, כי היא זו שרדפה אחרי אנשי המקצוע. בין היתר, סיפרה, כי הם איחרו לפגישות שקבעה עמם, ניהלו וויכוחים קולניים עם הנתבעת בקשר לעלות התיקון, והייתה פעם שאיש מקצוע הגיע ללא כלי עבודה. לדבריה, כחודש לאחר הגילוי הראשוני של הבעיה חדלו מלהגיע כלל לדירה והשאירו אותה "בתיקון".

זלזול במבוטחים

השופט הבכיר אלי ספיר קיבל את התביעה במלואה, תוך שקבע כי AIG פעלה בחוסר תום לב מובהק וברשלנות חמורה.

השופט ספיר קבע, כי הוא מאמין לתובעים, שרצו בכל מאודם שהתיקון יתבצע כראוי, וכראייה הם אף פינו את הדירה למשך חודש ימים.

מדובר במשפחה בת שבע נפשות, אשר חיה בדירה מלאה ברטיבות חריגה מזה כשנתיים וחצי, בהן הנתבעת לא פעלה לתיקון הנזקים ללא כל הסבר, ומצד שני גם לא שילמה להם את עלות הנזק, קבע השופט.

התנהלותה חמורה עוד יותר, לאור העובדה שהייתה בידה חוות דעת שמאית, אותה לא טרחה להראות לתובעים, ככל הנראה מתוך תקווה שהיאוש יביא אותם להסכים לתיקונים הזולים שהציעה.

על פי השופט, עצם העובדה שהנתבעת הייתה רשאית לבצע את התיקונים בעצמה, אין משמעותה כי היא רשאית להשאיר את הדירה "בתיקון" במשך שנים וללא כל צפי ליום בו יסתיים. חובת התיקון, הוסיף השופט, אינה "מתת חסד" והתובעים לא היו חייבים להסכים לכל הצעה.

יתרה מזו, גם אם היו התובעים מסרבים - היה זה סירוב כדין, שכן התיקון שהציעה הנתבעת לא היה מחזיר את הדירה לקדמותה.

"הנתבעת באופן ציני וכוחני, ביקשה למעשה להביא לכך שהמבוטחים ייאותו לכל תיקון שיוצע להם, ובכך ביקשה הנתבעת לנצל את מצוקתם, כדי שלא לשלם... חברת הביטוח... טיפלה במבוטחים כאילו הם אינם ראויים למגורי אנוש וביזתה את כבוד האדם שלהם", כתב השופט והורה ל-AIG לשלם לתובעים 110,620 שקל.

לנוכח התנהלותה, חייב השופט את החברה, בנוסף להחזר הוצאות המשפט בפועל, גם בהוצאות נוספות של 50 אלף שקל ובשכ"ט עו"ד בשיעור של 25% מסכום הפיצוי.

בפסק הדין מלמד בית המשפט את חברת הביטוח כי כאשר מתרחש אירוע ביטוחי עליה לקיים את חובותיה על פי הפוליסה בתום לב ובדרך מקובלת ולא לנצל את כוחה הרב למול המבטח, הנמצא במצוקה.

פסקי דין שכאלה אולי ייגרמו לחברות הביטוח לכבד את אימרתו הידועה של בית המשפט העליון לפיה "הסכמים יש לכבד וזאת התורה כולה" ויפחיתו את הכדאיות שבהימנעות מקיום התחייבויותיה של המבטחת.

* הכותב הינו עו"ד העוסק בין היתר בדיני עבודה.

**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.