למה לי פנסיה
מתוך אתר חברת הביטוח כלל
מדוע אסור לנו לשבת על המדוכה בכל הקשור לחיסכון הפנסיוני? מדוע כה חשוב לנו להיערך מבעוד מועד לגיל הפרישה ואיך קשורה העלייה הניכרת בתוחלת החיים בישראל ובעולם להיערכות שלנו ליום הפרישה? המסקנה המתבקשת: הקדימו לחסוך עוד היום ותצאו נשכרים בעתיד, גם אם הוא נראה לכם בשלב זה רחוק ומאיים
בעידן המודרני שבו אנו חיים, תוחלת החיים עולה בהתמדה כל כמה שנים והיא משפיעה באופן ישיר על החיסכון הפנסיוני שלנו. ככל שתוחלת החיים עולה כך מתארכות שנות הפרישה וכך אחוזים רבים יותר מן האוכלוסייה מתקיימים מכספי הפרישה.
מהי תוחלת החיים ומדוע היא משפיעה, כאמור, על הפנסיה, ואיך כל אלה משפיעים עליי כאינדיבידואל?
תוחלת החיים היא מדד סטטיסטי לממוצע של משך החיים בקבוצה נתונה. כאשר מציינים גיל מסוים כ"תוחלת חיים" המשמעות היא שכמחצית מהקבוצה בה אני נמצא תמות עד לאותו הגיל והמחצית הנותרת אחריו.
קיימים הבדלים ניכרים בתוחלת החיים הנמדדת באזורים שונים ברחבי העולם. הפערים נובעים מההבדלים ברמת בריאות הציבור, ברפואה ובתזונה. קשה לקבוע במדויק מה הייתה תוחלת החיים בעבר, אם כי מחקרים מראים כי בשנת 1900 עמדה תוחלת החיים בעולם על 31 שנים בלבד. בתחילת המאה ה-20, תוחלת החיים כבר עלתה ל-48 שנה, ואילו היום תוחלת החיים הממוצעת בעולם עומדת על 66.5 שנים.
מה גרם לאותו גידול משמעותי בתוחלת החיים? בעיקר שיפור ההיגיינה, התפתחות במחקר הרפואי וגילוי האנטיביוטיקה, השיפור העצום בטכנולוגיות רפואיות ובזמינות של טיפול רפואי וכמובן שיפור התזונה ואיכות החיים ושינוי בטיב העבודה.
העלייה הניכרת בתוחלת החיים לא פסחה גם על ישראל, בה תוחלת החיים לגברים עומדת על 77.3 שנים (מקום 6 בעולם) ולנשים 81.4 שנים (מקום 16 בעולם). בשנת 1975, לצורך השוואה, הייתה תוחלת החיים בארץ 70 שנה לגברים ו-74 לנשים. במהלך 32 שנים בלבד עלתה תוחלת החיים בישראל בכ-8.5 שנים. לצערנו, אי אפשר לומר שתוחלת החיים "הבריאה" עלתה באותו יחס ומבוגרים רבים חיים יותר שנים, אולם סובלים ממחלות ונמצאים במצב סיעודי. גורמי התמותה העיקריים בארץ הם מחלות לב וסרטן.
כיצד כל זה קשור לפנסיה שלנו? גידול בתוחלת החיים משמעותו שנות חיים רבות יותר לאחר גיל הפרישה. כאן באה המדינה ומתערבת על ידי העלאת גיל הפרישה מ-60 ל-64 אצל נשים ומ-65 ל-67 אצל הגברים. בנוסף החילה המדינה חוק פנסיית חובה ומעניקה תמריצים לפרישה מאוחרת.
נושא חשוב לא פחות הוא נושא הבטחת קצבת הפנסיה: כיום, הקצבה בקרנות הפנסיה אינה מובטחת מראש ומושפעת מהתשואה ומהתאמות שנעשות מדי פעם עקב עריכת מאזנים אקטואריים ודמוגרפיים, אך מצד שני היא מוגנת חלקית בשל היותה מושקעת באג"ח מיועדות. בביטוחי חיים הקצבה אמנם מובטחת בגיל פרישה, אך העמית משלם את מחיר ההבטחה, המתבטא במקדם ההמרה הגבוה.
לסיכום, העלייה הניכרת בתוחלת החיים בעולם בכלל ובישראל בפרט, מחייבת את כולנו להיערך ליום שאחרי הפרישה, שתהיה ארוכה בהרבה מזו שהיינו זוכים לה בעבר. רובנו ככולנו היינו מעדיפים להעביר את שארית תקופת הפנסיה שלנו בשלווה וברוגע. אולם עם הגיל המופלג באות, לצערנו הרב, גם הבעיות הבריאותיות וחלילה גם כאלו שדורשות טיפול סיעודי. לכן, חשוב כבר בגיל צעיר לחסוך ליום פרישה, להפריש כספים מדי חודש לקופת גמל או לקרן פנסיה ובכך להבטיח לעצמנו ראש נטול דאגות, הגנה כלכלית וכיסוי להוצאות רפואיות וסיעודיות.
העתיד אומנם נראה כרגע רחוק, אך חשוב להיערך אליו, גם אם הוא נראה כרגע מאיים ולא ידוע.
מהי תוחלת החיים ומדוע היא משפיעה, כאמור, על הפנסיה, ואיך כל אלה משפיעים עליי כאינדיבידואל?
תוחלת החיים היא מדד סטטיסטי לממוצע של משך החיים בקבוצה נתונה. כאשר מציינים גיל מסוים כ"תוחלת חיים" המשמעות היא שכמחצית מהקבוצה בה אני נמצא תמות עד לאותו הגיל והמחצית הנותרת אחריו.
קיימים הבדלים ניכרים בתוחלת החיים הנמדדת באזורים שונים ברחבי העולם. הפערים נובעים מההבדלים ברמת בריאות הציבור, ברפואה ובתזונה. קשה לקבוע במדויק מה הייתה תוחלת החיים בעבר, אם כי מחקרים מראים כי בשנת 1900 עמדה תוחלת החיים בעולם על 31 שנים בלבד. בתחילת המאה ה-20, תוחלת החיים כבר עלתה ל-48 שנה, ואילו היום תוחלת החיים הממוצעת בעולם עומדת על 66.5 שנים.
מה גרם לאותו גידול משמעותי בתוחלת החיים? בעיקר שיפור ההיגיינה, התפתחות במחקר הרפואי וגילוי האנטיביוטיקה, השיפור העצום בטכנולוגיות רפואיות ובזמינות של טיפול רפואי וכמובן שיפור התזונה ואיכות החיים ושינוי בטיב העבודה.
העלייה הניכרת בתוחלת החיים לא פסחה גם על ישראל, בה תוחלת החיים לגברים עומדת על 77.3 שנים (מקום 6 בעולם) ולנשים 81.4 שנים (מקום 16 בעולם). בשנת 1975, לצורך השוואה, הייתה תוחלת החיים בארץ 70 שנה לגברים ו-74 לנשים. במהלך 32 שנים בלבד עלתה תוחלת החיים בישראל בכ-8.5 שנים. לצערנו, אי אפשר לומר שתוחלת החיים "הבריאה" עלתה באותו יחס ומבוגרים רבים חיים יותר שנים, אולם סובלים ממחלות ונמצאים במצב סיעודי. גורמי התמותה העיקריים בארץ הם מחלות לב וסרטן.
כיצד כל זה קשור לפנסיה שלנו? גידול בתוחלת החיים משמעותו שנות חיים רבות יותר לאחר גיל הפרישה. כאן באה המדינה ומתערבת על ידי העלאת גיל הפרישה מ-60 ל-64 אצל נשים ומ-65 ל-67 אצל הגברים. בנוסף החילה המדינה חוק פנסיית חובה ומעניקה תמריצים לפרישה מאוחרת.
נושא חשוב לא פחות הוא נושא הבטחת קצבת הפנסיה: כיום, הקצבה בקרנות הפנסיה אינה מובטחת מראש ומושפעת מהתשואה ומהתאמות שנעשות מדי פעם עקב עריכת מאזנים אקטואריים ודמוגרפיים, אך מצד שני היא מוגנת חלקית בשל היותה מושקעת באג"ח מיועדות. בביטוחי חיים הקצבה אמנם מובטחת בגיל פרישה, אך העמית משלם את מחיר ההבטחה, המתבטא במקדם ההמרה הגבוה.
לסיכום, העלייה הניכרת בתוחלת החיים בעולם בכלל ובישראל בפרט, מחייבת את כולנו להיערך ליום שאחרי הפרישה, שתהיה ארוכה בהרבה מזו שהיינו זוכים לה בעבר. רובנו ככולנו היינו מעדיפים להעביר את שארית תקופת הפנסיה שלנו בשלווה וברוגע. אולם עם הגיל המופלג באות, לצערנו הרב, גם הבעיות הבריאותיות וחלילה גם כאלו שדורשות טיפול סיעודי. לכן, חשוב כבר בגיל צעיר לחסוך ליום פרישה, להפריש כספים מדי חודש לקופת גמל או לקרן פנסיה ובכך להבטיח לעצמנו ראש נטול דאגות, הגנה כלכלית וכיסוי להוצאות רפואיות וסיעודיות.
העתיד אומנם נראה כרגע רחוק, אך חשוב להיערך אליו, גם אם הוא נראה כרגע מאיים ולא ידוע.
המידע דלעיל הינו מידע כללי וחלקי ואינו כולל התייחסות מקיפה לכל ההיבטים הרלוונטיים והנושאים הנוגעים לעניין. מדובר במידע שמטרתו לתת מושג בסיסי בלבד אודות העניין המתואר. אין במידע כדי להוות או להחליף יעוץ ביטוחי ו/או פנסיוני ו/או אחר מכל מין וסוג שהוא והחברה אינה אחראית על כל נזק שיגרם למשתמש באתר או לצד שלישי כלשהו, כתוצאה מהסתמכות על מידע זה.
